כל ארוחה היא מלחמה אחת גדולה, אתם מוצאים את עצמכם רודפים אחריו עם הצלחת, מוציאים קולות משונים, עושים תנועות מוזרות, העיקר שיאכל. לפעמים אתם לא עומדים בפני העיניים החומות הגדולות ושוב אתם נשברים ונותנים לו את החטיף שהוא אוהב.
לא, אנחנו לא מדברים על הילד שלכם, אלא על הכלב.
אם הכלב שלכם אינו מסיים את מנת המזון היומית שלו, אם לוקח לו שעות רבות לאכול וגם אז הוא לא גומר את המנה – כנראה שיש לכם כלב בררן.
ישנם שני סוגי כלבים:
- כלבים שחיים כדי לאכול (כמו 99% מהלברדורים למשל…) – כלבים אלה יאכלו כל דבר שתשים לפניהם, תוך מספר שניות, אפילו בלי לרחרח ולבדוק מה זה.
- לעומתם ישנם כלבים שאוכלים כדי לחיות, כלומר אוכלים כמויות מינימליות שמאפשרות להם לתפקד.
פוסט זה לא מדבר לא על הסוג הראשון וגם לא על הסוג השני. פוסט זה מדבר על ה"בררנים" – אלו כלבים שיאכלו כמויות בלתי נדלות מהמזון האהוב עליהם (חטיף, שאריות…) אך יסרבו בעקשנות לגעת במזון המיועד להם.
אם יש לכם כלב שמאז ומתמיד אכל מעט והוא במשקל תקין, ערני, שמח וטוב לבב ופרוותו בוהקת מבריאות – אז אין פה כל בעיה.
סירוב אכילה המופיע באופן פתאומי והכלב לא נראה כתמול שלשום דורש ביקור אצל הווטרינר. שינויי הרגלי אכילה הם סימן למגוון בעיות רפואיות. אם מדובר בגור, אל תחכו מעל 24 שעות. גורים זקוקים לאנרגיה זמינה והם לא נוטים להיות בררנים.
אם הבררנות הופיעה באופן הדרגתי, כדאי להבין מה מקור הבעיה. מספר שאלות יכולות לעזור לנו להבין מדוע ולמה:
האם אתם קונים לו מזון איכותי?
כאשר אתם קונים שק של 20 ק"ג במחיר נמוך, (כלבכם לא יודע לקרוא ולזהות שזה אוכל לכלבים), חשוב לדעת שמרכיבי המזון פחות איכותיים ושהפורמולה מורכבת מפחות בשר ויותר תחליפי חלבון צמחיים. לכן אין זה פלא שהכלב כצאצא לאבותיו הטורפים לא מסכים לאכול אותו. לעתים המצב הפוך, היות ומזונות זולים מכילים חומרי טעם וריח מלאכותיים אשר בגללם הכלב עשוי להימשך למזון. לכן תמיד קראו את התווית על המזון! כשמדובר במזון לכלבים דווקא היקר הוא הזול. קנו לכלב מזון איכותי.
אם אתם כן קונים מזון איכותי ובכל זאת הוא לא אוכל, כדאי לגשת ולבדוק את שק המזון:
האם המזון בתוקף? האם יש לו ריח יוצא דופן המעיד שהמזון התעפש?
אם המזון מריח ונראה טוב, יכול להיות שהכלב פשוט לא אוהב את הטעם.
האם ניסיתם לשנות טעם? אם ניסיתם וגם את השק הנוסף לקח לו "יובלות" לסיים נשאלת השאלה:
האם הכלב שבע כי הוא מקבל מזון ממקור אחר? כמו פח הזבל השכונתי, השכן, האוכל של הכלב או החתול של השכן, המסעדה ממול, בני משפחה המאכילים בסתר או לא בסתר.
אם כן והכלב אכן מקבל או משיג סטייק / חביתה / כבד / נקניק / בורקס… השאלה המתבקשת היא – למה אתם תוהים מדוע הכלב מסרב לאכול את המזון המעולה שאתם משקיעים וקונים לו? אי אפשר לצפות מכלב שמקבל מזון של אנשים על בסיס קבוע להתלהב מהמזון המסחרי האיכותי שקניתם לו (אלא אם הוא לברדור למשל).
(כלל ברזל: לא לתת לכלב מהאוכל שלנו, על אחת כמה וכמה כשמדובר במזונות העלולים להזיק לו!)
איך אפשר לעודד כלב בררן להתחיל לאכול:
- פעילות קצרה (טיול, משחק) ידועים כמעודדי תיאבון. לעומת זאת אין לצאת לפעילות אינטנסיבית עם הכלב לאחר שאכל – נכון בעיקר לכלבים "עמוקי חזה" (מבנה המאפיין בעיקר גזעים גדולים), כדי למנוע היפוך קיבה.
- שימו את הכופתיות במשחק שמחביאים בו מזון. תוך כדי משחק הכופתיות משתחררות בהדרגה.
- חלקו את המנה היומית למספר רב של ארוחות.
- אל תדחקו בו לאכול, אל תגישו לו לפה, שימו בקערה ולכו משם.
- כמו אצלנו, גם בכלבים ארומה משפרת את הטעם. מזון קר הוא בעל ארומה נמוכה, חימום קל (חשוב לוודא שפנים הכופתיות לא לוהט) משפר ארומה.
- ודאו שהכלב לא מקבל מזון ממקור אחר / שאריות / חטיפים מרובים. הדבר דורש התמדה והיענות של כל הסובבים את הכלב. כן, גם של ילדכם בן השנה שהכלב רגיל לשבת מתחת לכסא האוכל שלו ולנקות את כל הבלאגן סביב.
- אם בכל זאת הכלב ממשיך לסרב למזון שלו – הפתרון הוא לקנות לו שימורים איכותיים המותאמים לכלבים ולערבב כף או שתיים עם המזון היבש האיכותי שלו. אם אתם בקטע של "חייבים לתת שאריות" כחלק מהשקפת עולמכם, אז לפחות הקפידו שהשאריות תהיינה איכותיות (ללא עצמות, ללא תבלינים, ללא שום או בצל) והן תינתנה יחד עם המזון היבש האיכותי בקערה של הכלב.
אם הכלב עדיין צעיר או חדש בבית ואפשר לעצב את הרגלי האכילה שלו, הרי לפניכם כמה עצות מועילות:
- התחילו עוד לפני הרגע הראשון – עוד לפני שהכלב מגיע הביתה שבו יחד כל המשפחה וקבעו את החוקים שמתאימים לכם בגידול הכלב. חוקים אלה מחייבים את כל בני המשפחה.
- אל תאכילו את הכלב בשאריות. מספיקה פעם אחת לעשות את הטעות הזו כדי שהרגל זה ישתרש.
- אל תתנו לכלב לקשר בן המזון שלכם לשלו. אפסנו את המזון, את הצ'ופרים והמשחקים שלו בארון משלו, קרוב למקום האכלה שלו. אל תאכילו אותו מהשולחן או מהשיש.
- כלבים לא זקוקים לגיוון. כלבים אינם "מואסים" או "משתעממים" מהאוכל שלהם. הצורך בגיוון הוא תכונה אנושית נרכשת. יותר מדי גיוון מפתח כלב בררן שילמד לחכות למזון טעים יותר.
- חטיפים איכותיים לכלב מומלצים כחיזוק חיובי ולא יותר מ- 10% מצריכת הקלוריות היומית.
- כלב הוא חיה האוהבת שגרה ומתפקדת טוב יותר בשגרה. הימנעו מהאכלה בזמנים לא צפויים.
- לימדו את הרגלי האכילה של כלבכם. יש כלבים שלא יאכלו כשהם לבד בבית, יש שלא יאכלו כשיש המולה בבית, יש שיאכלו בנוכחות כלב אחר או להפך. יש כאלה שיאכלו רק בבוקר ויש כאלה שרק בערב. אף פעם אל תשתמשו בתחרות על אוכל בין כלבים כדי לעודד אכילה.
וזיכרו: סבלנות והתמדה הם המפתח להצלחה. בתאבון!